פסק-דין בתיק תא"מ 2302-01-11

בעניין הנתבעים מס' 1-4

מבוא

זוהי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה הפרת השכם שכירות.

התובע השכיר בית מגורים לנתבעים מס' 1 ו-2. הנתבעים מס' 3-5 ערבו לחיובי השוכרים.

התובע טוען כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות, בכך שעזבו את המושכר בטרם עת בלא ששילמו את מלוא דמי השכירות ואת תשלומי הארנונה וכן בכך שגרמו נזקים למושכר, בין היתר בשל שריפה שהתרחשה במושכר בתקופת החזקתם בו

הנתבעים טוענים, מנגד, כי הם פינו את המושכר לפני תום תקופת השכירות בשל כך שקיבלו צו פינוי מלשכת ההוצאה לפועל, במסגרת הליכי כינוס נכסים שננקטו נגד התובע, וכי הם שילמו את מלוא דמי השכירות והארנונה עד למועד העזיבה והם לא גרמו לכל נזק במושכר.

טענות התובע

ביום 1.11.2004 נחתם הסכם שכירות ולפיו שכרו הנתבעים מס' 1-2 מן התובע בית פרטי בטבריה, וזאת למשך שנה - החל מיום 1/11/2004 ועד ליום 31/10/2005.

הנתבעים מס' 4 ו- 5 חתמו כערבים להסכם השכירות וכמו כן חתמו הנתבעים מס' 3-5 על שטר חוב בסך של 50,000 ש"ח להבטחת חיובי השוכרים.

ביום 10/5/2005 עזבו הנתבעים את המושכר בחשאי, בטרם תמה תקופת השכירות ובלא שהתובע ידע על כך. הדבר נודע לתובע רק בדיעבד - ביום 14.5.2005, לאחר ששכנתו התקשרה אליו והודיעה לו כי חצר הבית, העצים והמחסנים עולים באש. התובע, אשר מתגורר בכפר סבא, הגיע מיד למקום ואז ראה כי הנתבעים הותירו במושכר נזקים מחרידים, לרבות נזקי השריפה וכן צביעת החלונות והויטרינה העשויים עץ בצבע פלסטי.

התובע טוען עוד, כי הנתבעים הסתתרו בכתובות שונות במשך זמן רב וכי הוא נאלץ לשכור שירותי איתור על מנת למוצאם.

לטענת התובע, מעולם לא ניתן צו פינוי ביחס לנכס שהושכר לנתבעים, אלא ביחס לנכס אחר שלו.

הסעדים הכספיים הנתבעים על ידי התובע, המסתכמים בסך של 54,382 ש"ח, הם אלה:

תשלום דמי שכירות - לחודשים מרץ עד אוקטובר 2005, היינו - עד לתום תקופת השכירות על פי ההסכם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

תשלומי ארנונה - למשך 7 חודשים עד לתום תקופת השכירות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

פיצוי על נזקים למושכר - התובע טוען כי האש שפרצה במושכר בעת שהנתבעים החזיקו בו, כילתה את העצים, העציצים, הפרחים ומחסן המטלטלין שהיה בחצר וכן גרמה נזק למדרגות הכניסה למושכר. כמו כן, כאמור, התובע טוען לנזקים בשל צביעת מוצרי עץ בצבע פלסטי. התובע תמך את טענתיו בעניין גובה הנזק בהצעת מחיר לשיפוץ בסך של 24,000 ש"ח שקיבל מקבלן בשם סאהר דליירה.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי במהלך חודש אפריל 2005 הגיעו למושכר מעקלים מלשכת ההוצאה לפועל אשר הודיעו להם כי מונה כונס נכסים לנכס המושכר, בשל חובות של התובע, וכי עליהם לפנותו בתוך מספר ימים. הנתבעים פנו לתובע בעניין, אך זה השיב להם כי זה לא עניינם כלל וכי הם יכולים להמשים ולהחזיק במושכר. מספר ימים לאחר מכן שוב הגיעו המעקלים שדרשו את פינוי המושכר והבהירו לנתבעים כי אם לא יפנו את הנכס ,יבוצע צו הפינוי על ידי הוצאת הציוד מהנכס. הנתבעים הבינו כי התובע איננו מטפל בעניין והם חששו שימצאו עצמם מפונים לרחוב, בגין חובות שלא להם. על כן, חיפשו הנתבעים ומצאו דירת מגורים חלופית.

הנתבעים טוענים כי הם ביקשו מן התובע לערוך עמם סיור בדירה, כדי שיראה שאין בה נזקים, כשלסיור הצטרפה גם שכנה בשם עליזה שאלתיאל. הנתבעים טוענים כי הם לא גרמו לכל נזק במושכר וכי התובע התחייב בהסכם השכירות לבטח את המבנה על חשבונו.